קובטוננקו ואח' נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

בהמשך לפניית הנתבעים, מצאתי לעיין מחדש בהחלטתי מיום 4.5.10 לפיה מונה, בין היתר, מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפולמונולוגיה (מחלות ריאות ואיזור חלל הנשימה) למתן חוות דעת לגבי שאלת פגיעתה של התובעת מס' 2 בתאונת הדרכים.

במסגרת פנייתם של ב"כ הנתבעת, הודגשה העובדה כי התובעת סובלת מבעיה בריאותית כרונית שאין לה קשר לתאונה וכן כי פנייתה הראשונה של התובעת למומחה בתחום זה נעשתה כארבעה חודשים לאחר התאונה.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, ילידת 20.2.1957, נפגעה ביום 24.6.2009, בתאונת דרכים, כנוסעת במושב האחורי ברכב בו נהג התובע מס' 1, כאשר תוך חציית צומת הגיח לפתע רכב במהירות משמאל והתנגש בעוצמה ברכב בה נסעו התובעים.

התובעת צירפה לתיק בית המשפט מסמכים שונים המצביעים לטענתה על כך שהתאונה היוותה גורם להתפרצות מחלת הריאות והחמרתה וכתוצאה מכך נגרמה לתובעת נכות בתחום הפולמונולוגיה.

כך למשל, בדיקת CT בית החזה מיום 26.10.2009 העלתה, בין היתר, כי "נמצאו מספר רב של מוקדים מסויידים תת פליורלים קטנים מפוזרים בריאות דו צדדי, שינויים פליורו-פולמונרים בפסגות הריאות, קבוצה של מוקדים סולידים בבסיס אונה עליונה מימין, שינויים ריטיקולונודולרים תת פליורלים ותסנינים בבסיסי הריאות דו צדדי-קרוב לוודאי מדובר בשינויים פיברוטים כרונים, בלוטות לימפה מסויידות מרובות במדיאסטינום ובבטן עליונה, מוקדים מסויידים מרובים בטחול, סימני יתר לחץ דם פולמונרי, מומלץ המשך בירור לפי שיקול קליני".

בבדיקה פתולוגית שנערכה לתובעת ביום 5.11.2009 נמצאו "תהליכים תסניניים/הצללות ב-LLL (היקפי), מוקדים דלקתיים בפסגות, ברונכיאקטזיות ב-RUL".

ב"כ הנתבעת טוענים, כי על פי המסמכים הרפואיים, התובעת אושפזה כבר בשנת 1980 בשל מחלה רב מערכתית, זיהום M/BOVIS כולל ביטוי ראתי וכפי הנראה מעורבות פיסטולה בין ושט וקנה. כן נטען כי תלונותיה של התובעת בתחום הריאות החלו רק כארבעה חודשים לאחר התאונה וכי די בכך כדי ללמד כי אין כל קשר סיבתי בין פגיעתה בתחום הריאות לבין התאונה נשוא התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחים רפואיים ובתגובה לה, ולאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי שצורף, החלטתי כי יש למנות מומחה רפואי בתחום הפולמונולוגיה.

ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פ"ד מד(2) 216, נקבע (בעמ' 219-220):

"על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.

אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים , ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו."

וכן נקבע ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט (4)865 , 870:

"תכלית התקנות למינוי מומחים היא להגשים את תכלית חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: החוק). תכלית החוק היא לאפשר לנפגע להפצות על כל פגיעה נפשית או גופנית שנפגע בה בתאונת דרכים. הדרך לכך היא מינוי מומחים שיקבעו את מהות ומידת פגיעתו והשלכותיה ואת דרכי וצרכי ריפויו ושיקומו. לתכלית זו יש לאפשר לו להביא בפני בית המשפט כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, על קיום בעיה רפואית, על צורך בטיפול רפואי או על צורך בשיקום".

במצב הדברים העולה מהמסמכים הרפואיים, ברור כי התובעת סבלה בעבר הרחוק מבעיות רפואיות בתחום הנדון. עם זאת, קיימת מחלוקת בשאלה, האם תלונותיה הנוכחיות, שבאו לאחר מועד התאונה, קשורות בקשר סיבתי כלשהו, כגון גרימה או החמרה, לתאונת הדרכים בה היתה מעורבת. מחלוקת זו חייבת להיבחן באמצעות קבלת חוות דעת מומחה רפואי. כך גם יש לזכור, כי אי מינוי מומחה רפואי יחסום את דרכה של התובעת מס' 2 להוכיח טענותיה בתחום הרפואי הריאתי.

על רקע עברה הרפואי של התובעת מס' 2 בתחום הריאות והמועד שבו באה לראשונה תלונה בתחום זה, מן הראוי כי התובעת מס' 2 תישא בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי.

על כן, מינויו של פרופ' שפיצר כמומחה רפואי בתחום הפולמונולוגיה נותר על כנו. התובעת תישא בשכר טרחתו כמימון ביניים.

ניתנה היום, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: